תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
2024-06-10
17/11/2010
|
בפני השופט:
יעל ייטב
|
- נגד - |
התובע:
מזרח התיכון להשכרת רכב בע"מ
|
הנתבע:
1. אברהים עלקם 2. ניו-אנפלאגד בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
מבוא
בפניי תביעה כספית בסכום של 6,784 ₪, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר, בגין נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת המשמש כמונית (להלן- "המונית"), בתאונת דרכים שאירעה ביום 28.03.10 ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים.
טענות הצדדים
גרסת התובעת
התובעת טענה בכתב התביעה שהתאונה אירעה בשעה שרכב הנתבעת (להלן- "האוטובוס") יצא מתחנת האוטובוס מבלי לשים לב למצב הכביש, ומבלי שווידא כי ביכולתו להשתלב בתנועה בבטיחות. בשל כך פגע במונית בצדה האחורי.
כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב הנפגע נזקים, אשר הוערכו בחוות דעת שמאי בסכום של 4,434 ₪. בנוסף לסכום האמור עתרה התובעת לפיצוי בגין שכר טרחת השמאי, בסך של 450 ₪, וכן לפיצוי בגין אבדן הכנסה ובטלה במשך יומיים שבהם הושבתה המונית לצורך תיקונה, בסכום של 1,600 ₪. מעבר לכך, עתרה התובעת לפיצוי בגין נסיעות וטלפונים בסכום של 300 ₪.
במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 15.11.10, העיד נהג המונית, מר יוסף יובל, ופירט את נסיבות התאונה. על פי תיאורו, נסע ברחוב קינג ג'ורג' בנתיב נסיעה ישר. לאחר שעבר את את האוטובוס באופן חלקי, החל לפתע האוטובוס לצאת ממפרץ תחנת האוטובוסים, ופגע במונית בצדה הימני ובפגוש האחורי.
בחקירתו הנגדית השיב נהג המונית שכתוצאה מהתאונה נפגעה המונית "מאמצע הדלת האחורית ואחורה לכיוון הפגוש". לשאלה האם נסע במהירות מופרזת, השיב כי לא ניתן היה לנסוע במקום במהירות בשל הקרבה לרמזור וכן בשל עומס התנועה ששרר במקום באותה עת.
גרסת הנתבעים
הנתבעים הכחישו בכתב ההגנה את נסיבות התאונה, וכן את הנזקים אשר נתבעו. לטענתם, רובצת האחריות לקרות התאונה לפתחה של התובעת.
בכתב ההגנה, טענו שהתאונה אירעה בעת שהנתבע עצר את האוטובוס בתחנה. לאחר שסיים העלאת והורדת נוסעים, הבחין נהג האוטובוס המונית נצמדת אליו מצד שמאל. בשל כך, המתין עד שהמונית תחלוף על פניו בטרם ימשיך בנסיעתו, ואולם המונית פגעה לפתע באוטובוס, בחלקו השמאלי קדמי, באמצעות חלקה האחורי. לשיטת הנתבעים, בנסיבות אלה, האחריות לתאונה חלה על התובעת משום שנהג רכבה סטה לתוך נתיב נסיעתו של האוטובוס בניגוד לחוקי התנועה.
במהלך הדיון העיד בפני נהג האוטובוס. על פי עדותו, הוא מועסק כנהג אוטובוס אצל הנתבעת מזה כשש שנים. לטענתו לאחר שסגר את דלתות האוטובוס והפעיל איתות, הבחין במראה במונית מתקרבת במהירות. אי לכך, עצר את האוטובוס, ואילו "הנהג הכניס את המונית שלו ופגע בחלק הקדמי של האוטובוס שלי". כתוצאה מהפגיעה נפתח מכסה המנוע של האוטובוס.
אשר לחוות דעתו של השמאי, טענו הנתבעים שהסכומים המצוינים בחוות דעת השמאי מופרכים ומוגזמים ואינם תואמים לנזק. אשר לאובדן הכנסה עבור שני ימי עבודה, טענו הנתבעים שהתובעת לא הוכיחה את שיעור הנזק, אף לא הוכח שרכבה הושבת בפועל.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, ושמעתי את הראיות וטיעוני הצדדים, מצאתי שהתביעה הוכחה בחלקה.
אשר לנסיבות התאונה, מצאתי שיש להעדיף את גרסת התובעת.
גרסת הנתבע לאופן התרחשות האירוע אינה מתיישבת עם תנאי הדרך וכן עם הנזקים שאותם ניתן לראות בתצלומים אשר צורפו לחוות דעתו של השמאי.
ניתן ללמוד מהתצלומים ומעדותו של הנתבע, שהמונית נפגעה בדופן הימנית, החל מאמצע המונית, ובפגוש. אילו היה האוטובוס היה מצוי במצב של עצירה בעת התאונה, ניתן היה לצפות שכאשר הגיעה המונית למקום העצירה הייתה נפגעת בחזית הקדמית. עצם הפגיעה במונית מאמצעה עד לפגוש האחורי, מלמדת על כך שהאוטובוס התפרץ לפתע לכביש, לאחר שהמונית עשה כברת דרך ועברה אותו באופן חלקי.
התאונה אירעה בשעות הצהרים, וניתן להניח שבמקום התאונה הייתה באותו מועד תנועה ערה של רכבים, אשר לא אפשרה נסיעה במהירות מופרזת.